חוק ה-25% במפרידי שומן: מתי חייבים להזמין ביובית?

בעלי עסקים רבים בתחום המזון והתעשייה נוטים לחשוב כי בורות שומן צריכים להישאב רק כאשר הם מלאים עד אפס מקום או כאשר מתחילה הצפה. זוהי טעות נפוצה שעולה ביוקר, גורמת לסתימות קשות בקווי הביוב העירוניים ומובילה לקנסות כבדים מצד הרשויות. שמי עמרי כהן, הבעלים של חברת עומרי שירותי ביוב ושאיבות בע"מ, עם למעלה מ20 שנות ניסיון בשטח, ואני כאן כדי לעשות סדר באחד הכללים החשובים ביותר בתחום התברואה. היכרות עם התקן הטכני המחייב תחסוך לכם לא רק כסף אלא גם עוגמת נפש רבה ופגיעה בפעילות השוטפת של העסק שלכם.

undefined

בקצרה...

הכלל הטכני 16, המוכר גם בתור חוק 25 האחוזים, קובע באופן מפורש כי חובה לבצע שאיבה ופינוי של מפריד השומן ברגע שכמות המוצקים והשומנים המצטברת בו מגיעה לרבע (25 אחוזים) מהנפח הכולל של תא ההפרדה. אין להמתין שהבור יתמלא במלואו.

הסיבה לכך היא הנדסית לחלוטין. מפריד שומן עובד על עקרון של זמן שהייה. כאשר רבע מהנפח תפוס על ידי פסולת ושומן צף, זרם המים הנכנס עובר דרך המפריד מהר מדי, השומן לא מספיק לצוף למעלה, והוא בורח ישירות אל מערכת הביוב העירונית, מה שמוביל לסתימות ונזקים סביבתיים חמורים.

מהו בעצם הכלל הטכני 16 ולמה הוא קריטי לעסק שלכם

מפרידי שומנים נועדו לעכב את זרימת מי השפכים היוצאים מהעסק כדי לאפשר לשמנים ולשומנים לצוף למעלה ולמוצקים הכבדים לשקוע למטה. המים הנקיים יחסית שנמצאים באמצע עוברים הלאה אל צנרת הביוב המרכזית. חוק 25 האחוזים הוא סטנדרט בינלאומי שאומץ גם על ידי המשרד להגנת הסביבה, ומטרתו להבטיח את היעילות התפעולית של המתקן.

ברגע ששכבת השומן העליונה ושכבת המוצקים התחתונה תופסות יחד רבע מנפח הנוזל במפריד, היעילות של המכשיר צונחת בצורה דרסטית. המים שעוברים דרכו כבר לא שוהים בו מספיק זמן, והתוצאה היא ששמנים מתחילים לזלוג החוצה. זליגה זו גורמת להתגבשות שומן בצנרת, לסתימות אדירות ולנזק תשתיתי.

אינפוגרפיקה המציגה חתך רוחב של מפריד שומנים, מראה את שכבת השומן הצפה למעלה, שכבת המוצקים השוקעת למטה, ואת שכבת המים הנקיים באמצע, עם סימון ברור של גבול 25 האחוזים המותרים.

הסכנות בהמתנה לבור מלא

המתנה מעבר לגבול המותר היא הימור מסוכן עבור כל מסעדה או מפעל. כאשר בור השומן חורג מהתקן, אתם מסתכנים במספר תרחישים לא נעימים. ראשית, השומן שבורח לצנרת העירונית מזוהה בקלות על ידי פקחי התאגיד המקומי. הם מבצעים בדיקות פתע ודוגמים את השפכים, וכאשר הם מגלים חריגות הם מטילים קנסות היכולים להגיע לעשרות אלפי שקלים.

שנית, הצטברות יתר מובילה לחסימה של הצנרת הפנימית של העסק. סתימה כזו תדרוש הזמנה דחופה של חברת ביובית כדי לפתוח את הקו ולשאוב את הבור תחת תנאי חירום, דבר שבדרך כלל משבש את שעות הפעילות ואף מוביל לסגירה זמנית של המטבח עקב הצפות וריחות קשים.

איך מודדים נכון את מפלס השומן והמוצקים

בדיקת מפלס השומן היא פעולה שצריכה להתבצע בשגרה. מנהלי עבודה או אחראי תחזוקה צריכים להיות מודעים לנפח הבור שלהם ולדעת כיצד לנטר את המצב. הדרך המקצועית ביותר לבדוק זאת היא באמצעות מוט מדידה שקוף ייעודי אשר מוכנס עד לקרקעית המפריד. כאשר מוציאים את המוט, ניתן לראות בבירור את שכבת השומן למעלה ואת הבוץ למטה, ולחשב את האחוז שלהם מתוך סך כל עומק הנוזל.

שיטות המדידה הנפוצות

כדי לשמור על הבור במצב אופטימלי, קיימות שתי גישות עיקריות לבקרה ומדידה. הנה השוואה בין השיטות השונות שיעזרו לכם להבין כיצד להתנהל נכון מול המפריד בעסק שלכם.

סוג הבדיקה איך מתבצעת תדירות מומלצת יתרונות וחסרונות
בדיקה עצמאית שבועית שימוש במוט עץ או פלסטיק פשוט כדי לזהות את עובי שכבת השומן הצפה אחת לשבוע או שבועיים חינמית וזמינה אך לא מדויקת לגבי שכבת המוצקים בקרקעית
בדיקה מקצועית תקופתית מדידה אופטית באמצעות מכשור ייעודי על ידי קבלן שאיבות אחת לחודש עד שלושה חודשים מדויקת לחלוטין ומבטיחה עמידה בתקנים אך דורשת הזמנת איש מקצוע

מתי הגיע הזמן לקרוא לחברת שאיבות מקצועית

תכנון מראש הוא המפתח לתחזוקה נכונה. אין צורך להמתין עד שהמצב יחמיר ויהיה צורך להזמין שאיבת בור שומנים דחופה. ההמלצה החד משמעית היא לקבוע לוח זמנים קבוע לשאיבה על בסיס נפח הפעילות של העסק. עסקים עמוסים מאד המייצרים כמויות גדולות של טיגון, בשרים ומוצרי חלב יגיעו לרף המותר הרבה יותר מהר מעסקים קטנים.

תמונה של עובד מקצועי עם ציוד מגן, מכניס מוט מדידה שקוף לתוך בור שומן תעשייתי כדי לבדוק את מפלס השומן והמוצקים, ברקע רואים משאית שאיבה מודרנית ומתקדמת.

תדירות שאיבה מומלצת לפי סוג העסק

  • מסעדות בשרים ומזון מהיר: בגלל כמויות השמן העצומות בטיגון וצלייה מומלץ לבצע שאיבה כל 4 עד 6 שבועות.
  • בתי קפה וקונדיטוריות: כמות השומן נמוכה יותר אך עדיין קיימת ממוצרי חלב ואפייה ולכן שאיבה כל 8 עד 12 שבועות לרוב תספיק.
  • מפעלים ומטבחים תעשייתיים: תלוי בגודל המפריד אך לעיתים נדרשת שאיבה חודשית קפדנית כדי לעמוד ברף המחמיר של הרשויות.

אם העסק שלכם ממוקם באזור המרכז, כדאי למצוא חברה קרובה וזמינה שמכירה את הדרישות הספציפיות של התאגידים המקומיים. כך למשל בחירת קבלן המספק שירותי ביובית תל אביב תבטיח הגעה מהירה ויכולת התמודדות עם תנאי שטח מורכבים ופקקים עירוניים.

התקנות של המשרד להגנת הסביבה והשלכות משפטיות

התעלמות מחוקי התברואה אינה רק בעיה תפעולית אלא עבירה על החוק. על פי הנחיות המדינה, כל עסק רשוי המייצר שפכים שומניים חייב להחזיק מפריד תקין ולדאוג לפינוי הפסולת לאתרי טיפול בשפכים מורשים. כל תהליך של שאיבה חייב להיות מתועד.

קנסות וסגירת עסקים בגלל תחזוקה לקויה

רשויות החוק לא מגלות סבלנות כלפי עסקים המזהמים את המרחב הציבורי. שומן בביוב יוצר גושי ענק שחוסמים צינורות ראשיים וגורמים להצפות של מי ביוב לרחוב. במקרים של ביקורת בהם נמצא כי הבור מלא הרבה מעבר לרף המותר, בעל העסק צפוי לעמוד לדין, לשלם קנסות כבדים שלעתים מצטברים לסכומי עתק, ובמקרים קיצוניים של זיהום מתמשך אף להיענש בשלילת רישיון העסק לאלתר.

תהליך השאיבה והפינוי המקצועי

שאיבה מקצועית אינה מסתכמת רק בריקון הנוזלים. צוות מיומן המגיע למקום ידאג קודם כל לשאוב את כל התכולה של הבור הכוללת את המים, המוצקים והשומנים יחד. לאחר מכן מתבצעת שטיפה יסודית של דפנות המפריד בלחץ מים גבוה כדי להסיר משקעים דביקים שהצטברו על הקירות.

אינפוגרפיקה של תהליך שאיבת מפריד שומן בארבעה שלבים: פתיחת הבור ובדיקה, שאיבת התכולה, שטיפה בלחץ מים גבוה של הדפנות, ופינוי חוקי לאתר מורשה תוך הפקת תעודת פינוי לעסק.

בסיום התהליך חובה לוודא כי הקבלן מעביר לכם תעודת פינוי רשמית. תעודה זו מהווה את האסמכתא שלכם מול כל ביקורת של משרד הבריאות או איכות הסביבה כי אתם מתחזקים את המערכת בהתאם לחוק. אם יש לכם גם בעיות בניקוז באזורים אחרים בעסק אפשר לנצל את הגעת הצוות לצורך עבודות נוספות כמו פתיחת סתימות באשדוד או בכל עיר אחרת בה אתם ממוקמים כדי להבטיח זרימה חלקה בכל חלקי המערכת.

הטיפ של עומרי

הטיפ החשוב ביותר שאני יכול לתת לבעלי עסקים הוא לא להסתמך על בדיקות ויזואליות שבועיות שעלולות להישכח. במקום להתעסק בזה, קבעו חוזה התקשרות שנתי עם חברת שאיבות אמינה שתגיע במועדים קבועים. זה מוריד מכם את כאב הראש, מבטיח עמידה בתקן החוקי באופן אוטומטי ומונע הפתעות יקרות ומסריחות באמצע יום עבודה עמוס.

שאלות נפוצות

הנפח של מפריד השומן נקבע בעת ההתקנה ומופיע במפרט הטכני של היצרן או בתוכניות הסניטריות של העסק. אם המסמכים חסרים, חברת שאיבות מקצועית תוכל למדוד את הממדים הפיזיים של הבור במהלך השאיבה הבאה ולחשב עבורכם את הנפח המדויק שלו במידות של ליטרים או קוב.

באופן מוחלט לא. המשרד להגנת הסביבה אוסר על שימוש באנזימים ותוספים ביולוגיים כתחליף לשאיבה במפרידי שומן תקניים. חומרים אלו אולי מפרקים את השומן זמנית, אך הם מאפשרים לו לעבור הלאה למערכת הביוב העירונית, שם הוא מתגבש מחדש ויוצר סתימות ענק. הדרך החוקית היחידה היא שאיבה ופינוי לאתר מורשה.

שאיבה רגילה של בור שומן סטנדרטי למסעדה, הכוללת את הריקון, שטיפת הדפנות בלחץ מים וסגירה הרמטית, לוקחת בדרך כלל בין 30 ל60 דקות. משך הזמן יכול להתארך במידה והגישה לבור מורכבת במיוחד או אם ישנה הצטברות קשה של מוצקים שלא נשאבו תקופה ארוכה.

בזמן פתיחת המכסים ותהליך השאיבה עצמו ייתכן ריח לא נעים, ולכן מומלץ לבצע את הפעולה בשעות הבוקר המוקדמות לפני פתיחת העסק או בסוף יום העבודה. עם זאת, מיד לאחר סיום השטיפה וסגירת המכסים הריח מתנדף במהירות. תחזוקה שוטפת ונכונה דווקא מונעת ריחות רעים בשגרה.

המערכת לא קורסת בשנייה שעוברים את הגבול, אך יעילותה יורדת בצורה תלולה. ככל שעוברים את הרף, יותר ויותר שומנים זולגים החוצה במקום להישאר במפריד. זה יוצר תהליך הדרגתי של הצטברות שומן בקווי הביוב שיוביל לסתימה ודאית. מבחינה חוקית, חריגה מהרף חושפת אתכם לקנסות בביקורת פתע.

כן, מדובר בדרישת חובה מטעם הרשויות. תעודת הפינוי, הנקראת גם תעודת הפקדה, מוכיחה שהשפכים שלכם נשאבו על ידי קבלן מורשה והועברו לטיפול חוקי באתר מורשה ולא הושלכו באופן פיראטי לטבע. יש לשמור מסמכים אלו ולהציגם בפני פקחי איכות הסביבה והתאגיד העירוני לפי דרישה.